עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כיתה י"א. בת 16.
לומדת 5 יחידות אנגלית ומתמטיקה.
מגמות אומנות ומדעי החברה (סוציולוגיה-פסיכולוגיה).
מזל בתולה.
נושאים
אוהבת, לא אוהבת

אוהבת לחשוב (פילוסופיה).
אוהבת היגיון (מתמטיקה ופיזיקה).
אוהבת לקרוא (פנטזיה).
אוהבת להיות מסודרת (לא תמיד).
אוהבת ללמוד (רק כשמעניין).
אוהבת חיות (יש לי כלבים וחתולים).
אוהבת סדרות וסרטים (קומדיה, פנטזיה ודרמה).
אוהבת לטייל ולעשות קאמפינג (רק עם החברים).
אוהבת לנסוע (לצפון בעיקר).
אוהבת עברית (שגיאת כתיב - חזון אחרית הימים).
אוהבת אנגלית (להבין, לכתוב, ולדבר).
אוהבת מוסיקה (כל מיני).
אוהבת ילדים קטנים (נחמדים).
לא אוהבת ערים (יבנה וחדרה).
לא אוהבת רעש (צעקות ומטאל).

מסע אל העבר (פארק הירדן)

03/10/2013 18:53
בודדה במערכה
פארק הירדן, חינוך ביתי
זה הפוסט השני שלי היום, אבל אני חייבת לכתוב אותו. לא לדאוג, זה פוסט שמח בהרבה.
אוי, אבל זה מצריך הרבה הסברים. נו טוב.
בכיתות ג' - ד' הייתי בחינוך ביתי. מה זה אומר? לא הלכתי לבית הספר, נשארתי בבית. קמתי מתי שרציתי, אמא שלי קנתה לי חוברות חשבון כיפיות שעשיתי לבד (צריך לפתור תרגילים במבוך ולהתאים מפתחות מיוחדים.. זה היה ממש מעולה), עשיתי הפסקה מתי שהתעייפתי, הלכנו לגן שעשועים בתור שיעור טבע, וכולי.
בכל מקרה. קהילת החינוך הביתי העולמית היא עצומה. הקהילה בישראל ענקית. והקהילה במקום המגורים שלי גדולה. זה לא שאלה אנשים מוזרים ופריקים שנמצאים בסכנת הכחדה. הם בכל מקום. O_O
ובכל זאת. XD הנקודה שלי הייתה עכשיו, שכשעברתי לחינוך ביתי, הייתי הולכת למפגשים עם עוד ילדים בגיל שלי (ואמא שלי הייתה מדברת עם האימהות האחרות וכל זה, אבל לא מעניין). בהתחלה הלכתי למפגשים רק ביישוב שלי, כמובן, והכרתי אנשים חדשים מכאן. השלב השני היה להכיר אנשים משאר חלקי הארץ.
ועוד קצת רקע: לקהילת החינוך הביתי במדינת ישראל יש אתר. זה סוג של פורום כזה, בשיטה שנקראת "צ'יק_צ'ק". לא חשוב. מטעמים שלי אני לא נותנת כתובת. באתר הזה הייתי מתכתבת עם כל מיני ילדים בגילאים שלי שהם קשורים איכשהו לקהילה. 99% מהם אכן היו בחינוך ביתי, אבל לא כולם. הקטע הוא שהכרתי חברים.
מהאתר שהיה משותף למבוגרים ולילדים עברנו (הדור של הילדים) לאתר צעיר שנפתח במיוחד בשבילנו, ואחרי כמה שנים שם, אני וחברים מסויימים עברנו להתכתב בסקייפ. כל הזמן הזה היינו מדברים המון, המון, המון.
עכשיו עוד טיפה על הקהילה. פעם בשנה יש מפגש בפארק הירדן, שנמשך שבועיים. מכיוון שכל האנשים שם הם בחינוך ביתי, הם מסדרים את זה תמיד קצת אחרי שמתחילה שנת הלימודים (כדי שהפארק לא יהיה מוצף אנשים).
בשנת 2009 נסעתי למפגש פארק הירדן הראשון שלי, ושם פגשתי פנים מול פנים הרבה מהחברים שלי בפעם הראשונה, אחרי התכתבות של כמה שנים. מאז, כל פעם שהיה מפגש בפארק הירדן, הייתי נוסעת לשם בסוף שבוע. מכיוון שבכיתה ה' חזרתי ללמוד בבית ספר, לא יכולתי לבוא ליותר מסוף שבוע.
ועכשיו, המטרה האמיתית של הפוסט הזה...
פארק הירדן 2013 !!!
אני נוסעת, ועוד להיות כיף! הפעם אני אביא בגד ים (סיפור ארוך XD) ואני אשן בסוכה עם כולם, ו.. ו.. פשוט.. ייאי! D:
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
החיות שלי

כלבים: זכר ושתי נקבות.
חתולים: זכר ושתי נקבות.
אוגרים: ארבעה זכרים ונקבה.
דוקטור הו

הדוקטור האהוב: דיוויד טננט (10).
הקומפניון האהובה: רוז טיילר.
הליצן החתיך: קפטן ג'ק הארקנס (ברור).
הפרק המפחיד: Are you my Mummy?
הפרק המפחיד (מקום שני): Don't blink! Blink, and you're dead.
היצור הכי פחות אהוב: סייברמן.
משהו שגרם לי לצעוק "מה?!": לגלות מי הוא באמת קפטן ג'ק הארקנס.
מחכה לראות: את דיוויד בספיישל 50.
הלוואי שיראו: איך הדוקטור השני ורוז מסתדרים ביחד ביקום המקביל (היקום של פיט).